מאת: פריים טיים זק ויניב שושני

הסיבוב השני ((DIVISIONAL) היה מעניין יותר מהצפוי עם סנסציה אחת (הניצחון של טנסי על בולטימור), קאמבק היסטורי (של קנזס סיטי מול יוסטון), משחק צמוד שהוכרע בדקות האחרונות (גרין ביי מול סיאטל) ורק משחק אחד שהתנהל באופן חד צדדי והסתיים בניצחון הקבוצה הביתית. בסופו של יום, לגמרי החטיבה הגיעו שתי קבוצות שהוגדרו פייבוריטיות בתחילת השנה (הפאקרס והצ'יפס) ושתי קבוצות שאף אחד – גם לא אוהדיהן השרופים – לא האמין באוגוסט שיגיעו למעמד הזה (הניינרס ובמיוחד הטייטנס). שני קרבות מאד מעניינים ממתינים לנו השבוע, לפני שבועיים שלמים ללא פוטבול (למעט משחק הפרו-בול, הטקסי בעיקרו) שבהם נספור את השעות לקראת הסופרבול שיתקיים ב-2 בפברואר. האם נראה שם דו קרב בין שני ה"מוסרים הטהורים" הטובים ביותר בביזנס (רוג'רס הוותיק מול מהומס הצעיר)? האם הריצה המדהימה (תרתי משמע) של דריק הנרי תייצר את סיפור הסינדרלה הגדול של השנים האחרונות? או אולי הפאס ראש הקטלני של סן פרנסיסקו בראשות הרוקי ניק בוסה תחזיר את הקבוצה הגדולה הזו לסופרבול לראשונה מאז שקולין קאפרניק עדיין שיחק פוטבול (ולא רק דיגמן)? כל התשובות יינתנו בקרוב, בלילה גדול של פוטבול.

קנזס סיטי צ'יפס (12- 4) מול טנסי טייטנס (9- 7) (קנזס סיטי, ראשון 22:05)

הצ'יפס הם פייבוריטים ברורים במשחק הזה – במיוחד אחרי המשחק המדהים בשבוע שעבר מול יוסטון, שבו אחרי פתיחה קטסטרופלית ומלאת שגיאות שהביאה אותם לפיגור 0- 24 בתחילת הרבע השני (ככל הנראה בשל לחץ הנובע מן המעמד בשילוב עם חלודה אחרי שבוע המנוחה), הצליחו להחזיר 41 נקודות ללא מענה תוך 22 דקות (!) ולהכריע את המשחק מעשית כבר בתחילת הרבע האחרון. יותר מעצם הקאמבק הרשימה הקלות בה הצליחו מהומס וחבריו לחתוך את הגנת יוסטון ולהגיע לאנד-זון כמעט ללא מאמץ. המסירות המדויקות של הק"ב הצעיר הגיעו לידיהם של טרוויס קלסי (עם משחק ענק של 134 יארד), סמי ווטקינס וטייריק היל, וכשהיה צורך בכך מהומס גם ידע לרוץ (השיג 53 יארד על הקרקע) כדי לקדם את ההתקפה. עם זאת, העובדה שמהומס היה הרץ המצטיין של קנזס סיטי (הסובלת מהעדר משחק ריצה משמעותי כל העונה – מקום 14 בליגה בדירוג התקפת הריצה) היא סיבה לדאגה מסוימת עבור אוהדי הקבוצה.

הגנת טנסי כבר הוכיחה במהלך העונה שלמרות שהיא מרשה ליריבה להשיג הרבה יארדים באוויר (257 יארד למשחק – מקום 25 בליגה), היא סופגת מעט נקודות יחסית (פחות מ-20 נקודות למשחק – מקום 10). בפלייאוף הם רק העלו הילוך עם שתי תצוגות מרשימות במהלכן עצרו את בריידי וחבורתו על 13 נקודות ואת התקפת בולטימור – שדורגה ראשונה בליגה – על 12 בלבד (למרות שאיפשרו ללאמאר ג'קסון למסור ל-365 יארד ולרוץ ל-143 יארד נוספים). גם המפגש הקודם הטייטנס לצ'יפס, שהתקיים בקנזס סיטי בנובמבר האחרון מדגים את המגמה הזו, שכן למרות שמהומס מסר במשחק זה ל-446 יארד (שיא עונתי עבורו) והשיג 3 ט"ד (בלי יירוטים) – המנצחת במשחק הייתה הקבוצה האורחת בתוצאה 35- 32.

בצד ההתקפי, מי שיוביל את הטייטנס יהיה הראנינג-בק המדהים דריק הנרי שאחרי עונה מצוינת, אותה סיים כרץ המוביל בליגה (עם 1540 יארד), התעלה בפלייאוף עם שתי תצוגות מדהימות והשיג מול ניו-אינגלנד ובולטימור 377 יארד (!) על הקרקע, תוך שהטייטנס נטשו כמעט לחלוטין את משחק המסירה (טנהיל ניסה למסור רק 29 פעמים בשני משחקי הפלייאוף ביחד, והשיג בהם 160 יארד  – רק 80 יארד למשחק!) והתקדמו בעיקר דרך משחק הריצה. אין להם סיבה לשנות את תכנית המשחק הזו השבוע שכן הגנת הצ'יפס מדורגת במקום ה-29 בליגה נגד הריצה, ומאפשרת 4.9 יארד למהלך ריצה (רק קליבלנד, ג'קסונוויל וקרולינה היו גרועות יותר). סטיב ספגנולו, מתאם ההגנה של הצ'יפס, יצטרך להפגין יצירתיות במערכים שיציב ולנסות להפתיע את הנרי והתקפת טנסי כדי למנוע זאת.  

עד שהפתעה כזו תקרה, יש להניח שמייק וראבל (מאמן טנסי) ישאיר את הכדור בידיו האמונות של הנרי, שיתקרב גם השבוע ל-200 יארד על הקרקע. זה גם יאפשר לטנסי לכפות דרייבים ארוכים שישאירו את מהומס וחבריו על הספסל לזמנים ארוכים ויגביל את כמות הפעמים שהכדור יהיה בידי ההתקפה הנפיצה של הצ'יפס. למרות זאת, מהומס והמאמן הוותיק אנדי ריד (כנראה המוח ההתקפי הפורה והיצירתי בליגה) יצליחו להפיק את המירב מהזדמנויות אלה ולהשיג מספיק נקודות עבור הצ'יפס כדי להשאיר את טנסי מאחור ולקטוע את ריצת הפלייאוף המפתיעה של טנסי ולהתקדם להופעה בסופרבול ואולי לתואר אליפות ראשון עבור שניהם.

סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3-13) – גרין ביי פאקרס (3-13) (סאן פרנסיסקו, שני   01:40)

25 ל-1, זה היה יחס ההימורים בתחילת העונה שסאן פרנסיסקו תזכה בסופרבול, ועכשיו הקבוצה מהמפרץ רחוקה משחק אחד בלבד מהופעה בריקוד הגדול, שש שנים לאחר שעשתה זאת לאחרונה.

השיפור שעבר על הניינרס הוא גדול כל כך, שכעת הם פייבוריטים ברורים במשחק האליפות של ה-NFC, עם יתרון על הפאקרס כמעט בכל אספקט של המשחק, מלבד אחד בולט, שאליו נגיע בהמשך. הגנת הניינרס משלבת קו קדמי זריז ואגרסיבי, עם קו אחורי יעיל ביותר, ומסתבר שהרוקי ניק בוסה היה החוליה החסרה בהפיכת ההגנה למפלצת מרובת ראשים. עד כמה ההגנה הזאת טובה? מספיק היה לראות את המבט המיואש של שחקני מינסוטה במשחק האחרון, בכדי להבין את מגוון האפשרויות שיש להגנת הניינרס לעצור את התקפת היריבה, וכעת עם חזרתם מפציעה של די פורד וקוון אלכסנדר, השמיים הם הגבול.

התקפת הניינרס פחות מרשימה מההגנה, אבל היא הלכה והשתפרה ככל שהעונה התקדמה, כאשר הטרייד על עמנואל סנדרס לקראת אמצע העונה התברר כבינגו גדול. אבל הכוכב הגדול בהתקפת הניינרס זה בכלל משחק ריצה תלת ראשי, עם תרגילי התקפה מפתיעים כמעט בכל משחק, פרי מוחו היצירתי של המאמן הראשי קייל שאנאהן. בניצחון המרשים על הוויקינגס, הניינרס ביצעו 47 מהלכי ריצה מול 19 מסירות (!), כולל דרייב קטלני ברבע השלישי על טהרת הריצה.

מול ההתקפה הזאת מתייצבת הגנת האורזים, שמראה שיפור יחסית לעונה הקודמת, אבל נופלת משמעותית מהגנת הניינרס. השדרוג נזקף בעיקר לזכותם של צמד הסמית'ים, זדריוס ופרסטון, שהצטרפו לקבוצה השנה ומובילים אותה בסאקים ובלחץ על הקווטרבק. תחום שבו מצטיינת ההגנה הוא חטיפות, ועם 17 כאלו היא ממוקמת שלישית בליגה, כאשר מגן הפינה קווין קינג אחראי על 5 חטיפות.

ואם ההגנה מצטיינת בחטיפות, התקפת גרין ביי ממעטת לשגות ונחטפה רק 4 פעמים כל העונה, הכל כמובן באדיבות ארון רודג'רס. הקווטרבק המצטיין הוא היתרון הגדול של הקבוצה מוויסקונסין, ומומלץ לכל חובב פוטבול לצפות בהופעה שלו מול סיאטל, תצוגה של קור רוח וקבלת החלטות נכונות, עם מסירות אמן כמו שרק הוא יודע לנפק. מצטיין נוסף בהתקפה הוא הרץ האחורי ארון ג'ונס, שעובר עונת שיא קריירה עם מעל 1000 יארדים ו- 16 ט"ד שממקמים אותו במקום הראשון בעונה הסדירה (בצוותא עם דריק הנרי).

מפתחות למשחק – המשחק יוכרע ביכולת של גרין ביי לעצור את משחק הריצה של סאן פרנסיסקו. באם הניינרס יצליחו להניע את שרשראות ההתקפה על ידי ריצות, לא רק שהם יתישו את הגנת הפאקרס, שגם ככה אינה מצטיינת בעצירת הריצה, הם גם ישלטו בשעון וימנעו את הכדור מרודג'רס, בדרך לניצחון המיוחל. הפאקרס מצידם צריכים גם הם להפעיל את ג'ונס, לנסות לרווח את המגרש ולתת לרודג'רס את ההזדמנות להכריע את המשחק במסירות הארוכות שלו.

תחזית – שתי הקבוצות הטובות ביותר ב- NFC נפגשות במשחק האליפות של החטיבה, במשחק שאולי יסמן סופית את הפרידה מדור ענקי הקווטרבקים. ארון רודג'רס הוא השריד האחרון לדור הנפילים שהצליח להגיע לגמר החטיבה השנה, וייתכן מאוד שזאת ההזדמנות האחרונה שלו להעפיל לסופרבול. לרוע מזלו עומדת מולו קבוצה צעירה, רעננה ורעבה, שתעלה למשחק ללא שום סנטימנטים ועם הרבה ביטחון. הקבוצה הטובה יותר תנצח גם הפעם, והניינרס ימשיכו את עונת החלום שלהם.